הפרדת קסילן

הפרדת קסילן

קסילןהפרדה

הפרדת קסילן כוללת בדרך כלל את השיטות הבאות:

זיקוק חלקי:

זוהי השיטה הנפוצה ביותר. קסילן מופרד מפחמימנים אחרים על סמך הבדלים בנקודות הרתיחה. התערובת מחוממת, וככל שהטמפרטורה עולה, רכיבים שונים מתאדים בטמפרטורות שונות, מה שמאפשר הפרדה.

סְפִיחָה:

ניתן להשתמש בטכניקות ספיחה כדי להפריד איזומרים של קסילן על ידי העברת התערובת דרך חומרים הסופחים באופן סלקטיבי איזומרים מסוימים. שיטה זו יכולה להיות יעילה לטיהור איזומרי קסילן ספציפיים.

הִתגַבְּשׁוּת:

שיטה זו יכולה לשמש להפרדת פארא-קסילן מתערובת. על ידי קירור התערובת, פרה-קסילן יכול להתגבש החוצה, מה שמאפשר את הפרדתו מאורתו- ומטה-קסילן.

הוֹצָאָה:

ניתן גם להשתמש במיצוי נוזל-נוזל, כאשר ממס משמש להמסה סלקטיבית של אחד או יותר מהאיזומרים של הקסילן, מה שמקל על הפרדתם.

הפרדת ממברנה:

ניתן להשתמש בטכניקות מתקדמות, כגון הפרדת ממברנות, להפרדת איזומרי קסילן על סמך גודל ואינטראקציות מולקולריות.

שיטות אלו נבחרות על סמך גורמים כגון הטוהר הרצוי, היקף הייצור ושיקולים כלכליים.